כיום, רוב אוכלוסיית העולם חיה בערים. לכך יש משמעויות גם על רמת הפליטות של גזי החממה ובהמשך לכך על שינויי האקלים ועל איכות החיים. לפיכך, מטרת התכנון העירוני בעשורים האחרונים הינה לבנות ולעצב ערים שיפחיתו את רמת הפליטות של גזי החממה, שיבטיחו איכות חיים גבוהה לתושביהן, שישמרו על הסביבה הטבעית וכד', עבור הבטחת המשך קיומן בדורות הבאים.

​

כל עיר שונה מרעותה ולכל עיר יש מאפיינים אשר ייחודיים לה. בהתאם לכך, נקבע גם אופי התכנון של העיר. כאשר הפתרונות על פי רוב יהיו אותם פתרונות (טיפול בפסולת, טיפול במערך התחבורה, בנייה ירוקה ועוד) אך היישום שלהן יהיה שונה ומותאם לאותה העיר. מכאן, התפתחו מודלים שונים של ערים בנות-קיימא אשר שמות את הדגש על הדברים המהותיים לעיצוב העיר בראי התכנון והחזון. למשל, עיר חכמה, עיר בריאה. עיר ירוקה, עיר בעלת חוסן ועוד.